שמי שירלי שפירא. אני אישה, בת משפחה, רופאה, יהודייה, ישראלית, חילונית, רוחנית. לא ברור באיזה סדר. ראיית עולמי הינה, בין השאר, פועל יוצא של מאפיינים אלו. למען הסדר הטוב, אציין כי המושג רוחניות, כפי שנחווה על ידי, מתאר התבוננות על העולם שלא רק דרך עיניים גשמיות. מעין ניסיון להבין את מה שמעבר לחומר.
בפוסטים הבאים ארצה לדון על מספר נושאים, תיאולוגים וטלאולוגיים, המעסיקים אותי רבות. הפרספקטיבה המוצעת היא שלי. אין בכוונתי לשכנע או להצדיק. מתנצלת מראש אם דבריי יפגעו ברגשות מי מהקוראים. אפשר לדלג, ואף טוב מכך – לרשום תגובה ב"צור קשר".
ההחלטה להעלות על הכתב את הגיגיי נולדה בנורבגיה באפריל 2022. נסענו לבקר חברים טובים נורבגים, נוצרים אדוקים, בעלי זיקה לישראל. ולישו. מצאנו את עצמנו בדיונים על אלוהות, דת, אמונה, שכר ועונש, גן עדן וגיהינום, תפילה, שטן, תקווה, ישועה, משיח, מחילה, ועוד נושאים רבים. הפער, הלכאורה עצום, בין ראיית עולמם לזו שלי, היווה תמריץ לזיקוק אמונותיי ומחשבותיי. הסכמה מקיר לקיר בינם לביני נרשמה בהקשר לקיומו של אלוהים.
חלק גדול מהדיונים נעצר במעין "חומת ישו" הדוגמטית והחד ערכית. מודה שקצת התקנאתי בהלך הרוח שלהם, המורכב מסימני קריאה. העולם, התנהלות הפרט בו, שליחותו של ישו, ועוד מגוון רחב של סוגיות, כל כך ברורים עבורם. דת שמקנה להם מענה נחרץ וחוברת הדרכה לחיים. סימני השאלה, המעטרים את חיי, הם לא תמיד ידידותיים למשתמש, שהוא אני.
תוהה לדעת מה היה עולה בגורל שיחה מסוג זה עם יהודי חרדי. לא מן הנמנע שהתכנים והמחלוקות היו דומים.
מבקשת להודות מעומק לבי למשפחת רומן מברגן, נורבגיה. המושג 'מאור פנים' צר ודל כדי לתאר את התנהלותם בעולם. שופעי אהבה, חסד, חום, נתינה, חמלה, תבונה ורגישות. התברכנו.