שפע

בואו נודה. אחת המילים המעצבנות, אשר זוכה לתאוצה וליחסי ציבור מועצמים. במידה מסוימת בחסות הרוחניות הפופוליסטית. וכך, רחוקת המשפחה, שחיה מפנסיה מדודה, משוכנעת בכל מאודה, שככל שהיא תרכוש יותר גדג'טים מיותרים, חשבון הבנק שלה יתפח. אז זהו, שלא.

אחד המאפיינים הביולוגים של סרטן הוא אגירה של תאים. במקום למות הם הולכים ונערמים, כמו קרקרים ובקבוקי מים בממ"ד. כמו לחם עבש בארונות של ניצולי שואה. השורש של האירועים הללו הוא זהה - הישרדות ופחד. כאמור (בפוסטים קודמים), תאים ואנשים הם בעלי אותה התודעה.

המענה לתוכנת האגירה היא תודעת השפע. משמעות שפע היא לא "הרבה" אלא "מספיק". לא תאוותנות כי אם הודיה על היש. לא עודף אלא "לפי הצורך". לא רהבתנות כי אם מידתיות. כמו מׇן במדבר, אשר כלכל והשביע את בני ישראל. את המן לא ניתן היה לאגור היות שהתקלקל, ורק בימי שישי, התבקשו בני ישראל לאגור מן ליומיים.

אהבה היא עוד דוגמה לשפע. כשיש לנו ילד אחד, אנחנו אוהבים אותו ב X אהבה. כשיש לנו שני ילדים, אנחנו לא אוהבים כל אחד מהם 1/2x אלא ליבנו שופע 2x אהבה. אישה מניקה יודעת שגופה ושדיה יפיקו חלב בהתאם לדרישת התינוק ולצרכיו. ככל שהוא יונק יותר, תפוקת החלב תעלה.

כזה הוא שפע – בעל סגולת נביעה בלתי מתכלה, המותנית בזרימה ותנועה. המילים שפע והשפעה הן מאותו השורש – שפע מחייב להעביר הלאה, להשפיע. אחרת הוא הופך לאגירה.

שפע אין משמעו אין סוף אפשרויות, אלא הוא מצריך דווקא הצטמצמות מקדימה לשם מימושו. הצטמצמות אינה התכווצות. תחושת התכווצות תמיד תסמל עבורנו בחירה לא מיטבית. צמצום שהינו בחירה מתוך הפוטנציאל הרחב, ושאינה מלווה בתחושת FOMO (fear of missing out) דומה לזרע אחד, מבין אלפי זרעים, שנבחר על ידי הביצית היחידה. הצטמצמות לזרע אחד היא זו שתאפשר נביטה והתפתחות של עובר. ילדים שמשתתפים בחוגים רבים אבל אם רוצים להצטיין בנגינה על כינור, ייאלצו כנראה לזנוח בשלב כלשהו את חוג הקרמיקה, הג'אז והמקרמה ולהתמקד בחוג שבו הם שואפים להתפתח. מימוש ארצי מצריך בחירה והתכנסות הפוטנציאלים לכדי מציאות אחת בינארית של יש-אין. בפיזיקה קוונטית מהלך זה מכונה - "קריסה".

הטמעת גישת השפע כפי שאני רואה אותה דורשת TRUST, היינו אמון ואמונה, בעצמי וביקום, בכך שצרכיי יסופקו. עוד סיבה טובה לטפח את הקשר האישי עם האלוהות שבתוכי ומחוצה לי.