אלוהים, אדוני, יהוה, שדי, ה' ועוד שפע שמות וכינויים. וזה רק מהיהדות. אבל אני מכנה אותו ב.י. ראשי תיבות של "בורא יקר". ככה זה בין חברים קרובים שמתקשרים על בסיס יום יומי. שוברים דיסטנס. ברגעים בהם אני נדרשת למעטה רשמיות, אני קוראת לו/לה (איפה IT כשצריך?) - "הבריאה". ויותר מכל השמות, זה הכינוי, או אולי התיאור, שהכי הולם בעיני את מהות האלוהות. 'אלוהים' ו 'ב.י' זו האנשה שאנו עושים, לצורך הנגשה של אותו כוח עליון טמיר. כדי שבאופן כלשהו נצליח להכילו, גם אם לא במלואו.
אלוהות היא אנרגיה. היא מקור האנרגיה. ואולי עוד יותר מכך – תוכנת הפעלה של האנרגיה.
הכול פה אנרגיה. קול, אור, חשמל, מצב רוח. כך גם החלקים הגשמיים המאכלסים את חיינו. המחשב, השולחן והכיסא, המשמשים אותי בעת כתיבת מילים אלו, הם אנרגיה. כשאנו פורטים גופים גשמיים למולקולות, ואז לאטומים ואז לתת אטומים, בסוף זו רק אנרגיה, לא חומר.
כלומר, החומר הוא אנרגיה. המגוון האינסופי של הביטויים הגשמיים, החומריים, הוא פועל יוצא של התדר, הרטט, הדחיסות, של האנרגיה. אנחנו, בני האדם, שותפים ביקום הפועם והרוטט. אנחנו אנרגיה. והיות וכך, אנחנו חלק ממארג שלם. מרשת חשמל, רשת נוירונים, רשת חברתית, או כל רשת אחרת, הנראית לכם כמטאפורה הולמת.
מבחינה מחשבתית, אנחנו מתבקשים לעבור מפיזיקה מכנית של ניוטון, לפיזיקה קוונטית של איינשטיין, בוהר, שרדינגר וחבריהם. הייתי בשמחה עושה FAST FORWARD כדי להתוודע לתגלית המדעית המהפכנית הבאה. פיזיקה קוונטית, גאונית ככל שתהיה, עדיין לא פותרת את כל מסתורי היקום והקיום. אבל היא בהחלט מרחיבה את הפרספקטיבה וההבנה שלנו.
בהנחה שהכול אנרגיה. אפשר להקשות ולשאול איך זה קשור לאלוהים. שאלה לגיטימית. מכאן והלאה הדיון הוא אמוני ולא מדעי. אם הייתה הוכחה מדעית לקיום האלוהים ולמאפייניו, לא הייתה נדרשת אמונה וגם לא היה דיון.
עיסוקי ברפואה הביא אותי להבנה ברורה, שישות תבונית, לאין ערוך יותר מאיתנו, אחראית על יצירת המופת של גוף האדם. התחלתי את לימודי הרפואה בשנת 1985. ההתפעלות שלי ממלאכת המחשבת של הבריאה, לא רק שאינה שוככת, אלא אף הולכת ומתעצמת. במכון ההמטולוגי בו אני עובדת, מוקדשים ימי שני בבוקר ל journal club. כלומר ישיבת צוות בה מוצגים לעומק מאמרים מדעיים. זו אולי השעה הכי מרגשת בכל השבוע. אני נפעמת בכל שבוע מחדש מגאונות הבריאה. חווה זאת בחושיי ובשכלי הגשמיים. באותן שעות חסד, איני זקוקה למדיטציה ולתקשור בלתי אמצעי עם ב.י. בעודי שוזפת את עיני ביצירה הפיזית, שמורכבותה נחשפת בפני שבוע אחר שבוע, טיפין טיפין, הרי שהבנות על מקור היצירה מתקבלות באופן טבעי וקולח. בדומה לאומן או סופר, אשר ניתן ללמוד עליו עצמו, דרך יצירותיו. אני מאמינה שהתעמקות בכל תחום מדעי (וכנראה גם שאינו מדעי), בהכרח מולידה הכרה ב'משהו' שברא ויצר באופן תבוני, מתוכנן ומכוון, ושאינו אקראי.
אז הכול אנרגיה. והמקור לאנרגיה הוא האלוהים. ומכיוון שכך, אלוהים נמצא בכל דבר בעולם. גם בנו. כמו שחשמל לא נמצא רק בתחנת הכוח, אלא גם במנורת הלילה שליד המיטה.
מרגש ומסעיר להיות אלוהים בזעיר אנפין. ובה בעת, תובע אחריות ומוסריות.