קפיצה קוונטית הוא מושג השאול מתחום הפיזיקה הקוונטית ומתאר מעבר ממקום אחד למשנהו, באופן מידי ולא צפוי. לדוגמא, אלקטרונים המדלגים בין מסלולי ההקפה שלהם סביב גרעין האטום, תוך שחרור או בליעת פוטון.
בהקשר הרוחני, קפיצה קוונטית מתבססת על ההנחה שהמציאות היא קוונטית ולכן אפשרויות מימוש שונות מתקיימות בו זמנית. ניתן בקלות לעבור מחלון אחד בתוכנת WINDOWS לחלון אחר. מערוץ טלוויזיה אחד למשנהו. השלט המעביר ערוצים טמון בנו. הדרך להעביר ערוצים היא על ידי כך שאנו רוטטים את ה FREQUENCY של התדר המבוקש.
סיפור המרגלים המקראי (במדבר פרק י"ג) – כשנתיים לאחר יציאתם ממצרים בני ישראל מגיעים לפאתי ארץ כנען. משה שולח 12 מרגלים, כוח חלוץ, לתור את הארץ. הללו חרשו את הארץ לאורכה ולרוחבה במשך 40 ימים. כששבו אל העם ואל משה, שניים מהם, כלב בן יפונה ויהושע בן נון, סיפרו כמה הארץ נפלאה, זבת חלב ודבש. עשרת המרגלים הנותרים סיפרו על תושביה הנפילים, על החומות הבצורות, וחתמו את דיווחם בכך שהסיכוי להצליח לכבשה הוא אפסי. בתגובה, הוחלט שבני ישראל ינדדו במדבר 40 שנים. שני דורות יתחלפו במטרה שהדור שיגיע לארץ כנען לא יהיה עוד בעל תודעת עבד, ולכן יצליח לכבוש את הארץ המובטחת. מבין 12 המרגלים, רק כלב בן יפונה ויהושע בן נון יזכו להיכנס אליה. אמנם הסיפור מכונה "חטא המרגלים". אך בעיניי זהו לא חטא, ולא עונש. אלא סיבה ותוצאה. נדרש תהליך כדי לייצר תודעה של "בעל הבית". בנקודת הזמן של שנתיים אחרי השחרור מעבדות, מרבית העם עוד לא היה בשל. בה במידה שלא ניתן להתחרות בריצה עם גו שחוח, הרי שלא ניתן לתפוס חזקה על ארץ ולייסד ריבונות מתוך עמדה של עבד.
ומנגד – סיפור נחשון (תלמוד בבלי, מסכת סוטה דף לו ע"ב)– בני ישראל בורחים מהמצרים ומגיעים לים סוף. משה מנחה אותם להיכנס למים ומבטיח שהים ייחצה כך שיוכלו לעבור בחרבה. אף אחד לא מעז. פרט לנחשון בן עמינדב (לימים יהיה נשיא שבט יהודה, סבו של בועז, שנישא לרות המואבייה, סבא רבא של דוד המלך). נחשון, מתוך אמונה מלאה, קפץ למים, ונחת כשהמים כבר נסוגו. עם ישראל עבר אחריו בחרבה. זו קפיצה קוונטית לשמה. כלומר - רמת אמונה גבוהה ויכולת לרטוט תדר, אתו המציאות תיישר קו.
האם קפיצה קוונטית ותהליך הם בהכרח סותרים? לאו דווקא. יתכן וקיים תהליך לינארי המקדים את מה שנראה כקפיצה קוונטית. לדוגמא – אנו שותלים זרע באדמה. משקים ומשקים. לכאורה שום דבר אינו מתרחש. עד שבוקר אחד נגלה פרח בגינה. קרוב לוודאי שנחשון עבר תהליכים רוחניים מטרימים שאפשרו את הקפיצה הזו.
המהירות והספונטניות המקופלות בקפיצה קוונטית הן לכאורה קוסמות. יחד עם זאת, ראוי שנברר עם עצמנו האם אנחנו מוכנים לתנועה קוונטית או שמא אוחזים באמונות המצמצמות אותה ודוגלות בתהליכים איטיים, ולכאורה יותר בטוחים. האם אנו בשלים לגלוש במורד מסלול שחור בהרי האלפים, או שמא המסלולים הכחולים והירוקים הולמים אותנו יותר.
באופן כמעט פרדוכסלי, דווקא ההתקרבות לאפשרות מימוש הקוונטיוּת, תובעת מאתנו לימוד של סבלנות. צליחת אתגר הסבלנות היא מעין תנאי מקדים לשדרוג לקוונטיות. דומה הדבר לזוגיות מוצלחת לאחר לימוד עצמאות, ולא מתוך תלות ופחד. אתגר הסבלנות מייצר דסנסיטיזציה (תהליך רפואי להפחתת רגישות לאלרגן) למוטיב הזמן, ולכן, רק כאשר אין עוד היאחזות בציר הזמן, אפשר להיפרד ממנו.
אמא, מתי תיגמר המלחמה? סבלנות ילדה.